מחמוד יחיא ואח' נ' עזבון המנוח פאוזי כנענה ז"ל ואח'

החלטה

ביום 2.5.2010 ניתן על ידי פסק דין , בו קיבלתי את תביעת התובעים באופן חלקי וניתן על ידי פסק דין הצהרתי לפיו 5 דונם מתוך חלקה 86 הינם בבעלות הווקף.

ביום 1.6.2010 הגיש ב"כ התובעים בקשה למתן פסיקתא לפיה "ניתן צו המורה לרשם המקרקעין למחוקת את הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעים 1 עד 11 על המקרקעין הידועים כחלקה 86 בגוש 12119". בבקשה נטען כי בעקבות פסק דין שניתן על ידי כבוד השופטת שטמר בת.א. 843/98 נרשמה הערת אזהרה ולאור פסק הדין שלפיו חלק מהחלקה שייך לווקף, המיוצג על ידי התובעים, ראוי למחוק את הערת האזהרה.

הנתבעים התנגדו לבקשה.

פסק דינה של כבוד השופטת שטמר , מיום 19.9.2000, קבע , כי התובע שם (הנתבעים 1 עד 11) הינו הבעלים של מחצית מחלקה 86 בגוש 12119. מכוחו נרשמה הערת האזהרה , כאמור, לטובת נתבעים אלה.

בהליך שבפני אכן הנתבעים 1 עד 11 היו צד להליך ובפסק הדין קבעתי כי חלק המחלקה שייך לווקף, המיוצג על ידי התובעים , יחד עם זאת אין עניינו של פסק דין בביטול פסק דינה של כבוד השופטת שטמר ואין הפסיקתא המבוקשת באה להביא באופן תמציתי את הרציו של פסק הדין – שהוא במהותה של הפסיקתא. אני סבורה כי לשם מחיקת הערת האזהרה על התובעים לנקוט בהליך נפרד וכי ההליך שננקט (בקשה למתן פסיקתא ) – אינו ההליך הראוי בנסיבות.

אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, א' תמוז תש"ע, 13 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: